אחי היקר יהושוע
שוקי, החודש היית צריך לחגוג יום הולדת 48.
תחושה של חוסר צדק וחוסר אונים, אין לנו אלא חלקת קבר לבכות, להתפלל ולבקש.
כמה געגוע. החיסרון שלך ניכר בכל עת: בשמחות, בימי הולדת, בחגים וביום יום.
שוקי, השנה אופיר חגג בר מצווה, נופר התחתנה ואתה נשארת בליבנו. לפעמים אני מדמה אותך בחיים ומה היית אומר ואיך באירועים היית מצלם ומה היה לך להגיד ולקנות לאחיינים.
ואיך אמא הייתה מבשלת לך את המאכלים שאתה אוהב ועושה הכל כדי לשמח אותך, ואבא היה דואג שהכול תקין בחשבון הבנק שלך.
אני חושבת איך המשפחה שלנו היתה נראית יחד איתך ואיך היתה מתרחבת.
שוקי, התרגלנו שהחיים מלאי כאב וחסר, אנחנו מתייסרים איך לא הספקנו להיפרד ואיך לא היינו שם ברגעיך האחרונים ואתה כואב כל כך ואין לידך מישהו שילטף וירגיע.
התרגלנו לבכות מבפנים בלי תשובות.
חסרונך עצום. להסתכל על אמא ואבא ולהבין שכלום לא יכול לנחם אותם.
התרגלנו להמשיך בעשיה היומיומית עם המון געגוע.
אנחנו מתבגרים ואתה תישאר צעיר לנצח.
זכור! אמנם יצאת מחיינו, אך לא מליבנו.
מזל כהן
אחות של יהושוע שוקי סופר ז"ל
שוקי היקר והאהוב באדם
...התעוררנו לבוקר של בשורה על פיגוע ירי ע"י חוליית מחבלים לעבר רכב משטרתי של מרחב חברון, שהיה בדרכו לפעילות מבצעית. כעת קשה לעמוד ולהספיד אותך.
שוקי, אני מכירך מיום גיוסך. כל שירותך במרחב חברון היית שותף פעיל בהתמודדות עם המציאות המורכבת, הסבוכה והמסובכת באזור יו"ש.
שימשת דוגמה אישית לסובבים אותך. המשימות, היוזמה, החריצות המוטיבציה הגבוהה וההשקעה עד אין קץ.
היית אדם ערכי. פעלת וסייעת רבות לכל אדם מתוך מסירות, מאור פנים, שמחת חיים ואהבת האדם שבך. לא פלא שהיית אהוד על שוטרי וקציני המרחב ביו"ש.
לצערנו, לא זכינו לשמוח אתך בכניסתך לחופה עם ארוסתך עינב, יום לו חיכינו שנים...
כולנו איבדנו אדם יקר ואהוב!
יצחק רחמים
נצ"מ, ממ"ר חברון