עוז ישראל בן מאיר ז"ל

עוז ישראל בן מאיר
לחדר נרות בן 14 במותו
בן נירית ורמי
נולד בו' בכסלו תשנ"א, 22/11/1990
התגורר במעון
נהרג בפעולת איבה
בי"ג בתשרי תשס"ו, 16/10/2005
מקום אירוע: צומת גוש עציון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: סוסיא
הותיר: הורים וחמישה אחים ואחיות

קורות חיים

עוז ישראל, בן נירית ורמי, נולד בישראל בו' בכסלו תשנ"א (22.11.1990). נולד בהדר ביתר, וכשהיה בן כשנתיים עברה המשפחה ליישוב מעון, בדרום הר חברון.

עוז גדל במעון, ומעבר ללימודים אהב והיה פעיל בתחומי ספורט, טיולים, משחקים, נגינה ופעולות ב"בני עקיבא". בכל תחום ידע להוציא מעצמו את המקסימום, היה חבר בוועדות תלמידים, שותף בארגון טיולים ופעילויות ומצטיין בכמה וכמה ענפי ספורט, שבחלק מהם הגיע להישגים בקנה מידה ארצי. את הישגיו, כמו זכייה במקום הראשון בתחרות ניווטים, קיבל בצניעות האופיינית לו, באומרו: "קשה לי עם הספורט. לוחצים עלי להשתתף בתחרויות ואני שונא את המעמד הזה..."

בשנה האחרונה לחייו, לאחר שסיים את לימודי היסוד בסוסיא, המשיך עוז לישיבת "בני עקיבא" בדימונה. הוא החל להתמודד עם לימוד הגמרא, והצליח בזכות ההתמדה והרצון. השתתף בלימוד הדף היומי, וכשנאלץ להחסיר היה משלים את הדף בלילה בבית הכנסת.

"לעוז הייתה הקשבה פנימית", סיפר אביו, "הוא היה מתייעץ עם מבוגרים על כל מיני תחומים בפתיחות וכנות. חשבתי שאני יודע עליו הכול, אך אחרי מותו התברר לי שטעיתי. חברותא שלו בישיבה סיפר לי שאחרי שכל התלמידים הלכו לישון הוא קבע לימוד קבוע מחצות ועד שתיים-שלוש לפנות בוקר במסכת נוספת. הוא למד לא כדי שיגידו לו 'יישר כוח', אלא היה נאמן לעולם פנימי עדין ועשיר שהזין אותו.

לעוז הייתה קביעות בספרי מוסר כמו מסילת ישרים, שמירת הלשון, תיקון המידות. באמצעותם הוא פיתח את תחושת החיסרון והצימאון – השלמות שממנה בא הצורך במילוי החסר, בהשתלמות...

עוז בעדינותו ידע לתת לכל הסובב אותו הרגשה טובה, ידע להכיר תודה. שבוע לפני מותו הוא התקשר בהתרגשות ובדמעות לאימו ואמר לה: 'כל כך טוב לי פה בישיבה. אני לומד כל כך הרבה ובהתמדה ומתקדם כל יום...' והוא ידע לשייך את זה לבית, למה שקיבל בו".

ביום ראשון י"ג בתשרי תשס"ו (16.10.2005) נסע עוז עם חבריו מהיישוב למעיין "עין לבן" בירושלים. בדרכו חזרה קיבל טרמפ לצומת גוש עציון, שם המתין לטרמפ נוסף. בשעה 16:00 התקשר מהצומת לאביו לברר אם הוא צריך עזרה כלשהי, והודיע לו שהוא בדרך לקריית ארבע. כעבור עשר דקות הגיעו מחבלים ברכב, וממרחק מטרים ספורים ירו אל הממתינים בצומת. שלושה נרצחו במקום, בהם עוז.

בן 14 שנים במותו. עוז ישראל הובא למנוחות בבית העלמין בסוסיא. הותיר הורים וחמישה אחים ואחיות.

כתב אביו של עוז: "את משפט הפרידה אמר לי עשר דקות לפני שנרצח, בטלפון: 'אבא, אתה צריך עזרה?'

היום לאחר מותו את העזרה הגדולה והנחמה אנחנו מקבלים ממנו. קיבלנו ממנו שיעור קצר – ארבע עשרה שנה. שיעור בעדינות וביראת שמים אמיתית. ראינו צניעות, התמדה, התגברות על קשיים, כוח רצון אדיר לחיות חיים נורמליים מתוך החיים האלוקיים.

עוז נלקח מאיתנו וזה כאב שרק הולך ומתגבר...

יהי רצון שנזכה לבנות בקרבנו קומה חדשה של נורמליות, עדינות והקשבה פנימית, ויתקיים בנו 'אשרי אדם עוז לו בך'. ואין עוז אלא תורה, אין עוז אלא מלכות, אין עוז אלא ארץ ישראל. (מדרש שוחר טוב, תהילים פ"ד)".