איל יהושע יברבוים ז"ל

איל יהושע יברבוים
לחדר נרות בן 27 במותו
בן שושנה ודוד דב
נולד ברחובות
בז' באלול תשל"ו, 2/9/1976
התגורר בנגוהות
נהרג בפעולת איבה
בא' בתשרי תשס"ד, 26/9/2003
מקום אירוע: נגוהות, בדרום הר חברון
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: רחובות - המזרח
הותיר: אישה, הורים, שני אחים ואחות

קורות חיים

איל יהושע, בן שושנה ודוד דב, נולד בישראל ביום ז' באלול תשל"ו (02.09.1976). אח לאברהם, אהד ושירה. גדל ברחובות, למד בבית הספר היסודי "תחכמוני". ילד חביב ומלא בשמחת החיים, אהב לשיר והשתתף במקהלת הילדים העירונית "פרחי הדר".

מגיל צעיר בלטה אצל איל מידת החסד, וכבר בכיתה ו' חנך, במשך שנה שלמה, ילדה נכה המרותקת לכסא גלגלים, ועזר לה להשתלב בבית הספר.

איל המשיך ללימודי תיכון בישיבת "נווה שמואל" באפרת. בהיותו בבית ספר יסודי היה חניך בתנועת "בני עקיבא", ובמקביל ללימודיו בתיכון הדריך בסניף התנועה ביישוב תקוע בגוש עציון.

בסיום לימודיו החליט איל להמשיך את דרכו בישיבת ההסדר בעתניאל, בדרום הר חברון. במסגרת זו עשה את שירותו הצבאי בחיל השריון, כאיש צוות וכמפקד טנק.

בשנת תשנ"ח (1998), לאחר שחרורו מצה"ל, היה איל בקבוצת הבחורים מישיבת עתניאל שהחליטו לגבות את היישוב נח"ל נגוהות שהוקם בדרום-מערב הר חברון. לשם כך הוא התחייל מחדש, הצטרף לגרעין הנח"ל ויחד עם זאת המשיך ללמוד בישיבה, כאשר הספרא והסייפא משרתים יחדיו.

אהבתו הגדולה של איל לנגוהות התבטאה בכל פינה, בנטיעת עצים, בשתילת פרחים, בסלילת כבישים, ומאוחר יותר, כשהמקום הפך מהיאחזות נח"ל לישוב קבע, בעזרה בקליטת תושבים חדשים. מידת החסד והנתינה הטבועה באיל סייעה רבות ליישוב הקטן בתחילת דרכו.

לאחר שהות של שנה בנגוהות נודע לאיל שזקוקים למתנדבים שייצאו בשליחות "הכוללים הציוניים" להפיץ יהדות בגולה. הוא לא חשב פעמיים, מיד נענה לאתגר ויצא למונטווידאו שבאורוגוואי, שם עסק בקירוב הקהילה ליהדות ולאהבת ארץ ישראל. מספר לא מועט מאנשי הקהילה היהודית באורוגוואי עלו לארץ בעקבות הקשר איתו ופעילותו המבורכת בקרב הקהילה.

כעבור שנה שב איל לארץ, נשא לאישה את שרה'לה והשניים עברו לגור בקרוואן בנגוהות. איל החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה, בחוג לכלכלה. במקביל עבד בסניף בנק דיסקונט בקריית גת. עד מהרה הוא היה מוכר, אהוב ומוערך ע"י עמיתיו לעבודה ותושבי המקום.

באחד מלילות השבת בחודש אדר תשס"ג (2003) ניסו שני מחבלים לחדור לנגוהות. איל, ששמר באותו ערב ביישוב, זיהה את המחבלים, ירה לעברם והזעיק את כוחות הביטחון. המחבלים חוסלו בטרם ביצעו את זממם, ובכך מנע איל אסון גדול.

בערב שבת א' בתשרי, ראש השנה תשס"ד (26.09.2003), חדר מחבל (ששוחרר זמן קצר לפני כן מהכלא הישראלי) לנגוהות. הוא הגיע לקרוואן של איל ושרה'לה, שישבו עם אורחים לסעודת החג, ונקש בדלת. אי הזדהותו של הנוקש בדלת העלתה חשד בקרב המסובים, הם לא פתחו לו ואיל ניגש לדלת עם נשק דרוך, ונעל אותה. המחבל ירה מבעד לדלת, ורצח את איל.

בנעילת הדלת הקריב איל את חייו, אך מנע אסון נורא בכך שלא איפשר למחבל להיכנס לקרוואן ונתן ליושבי המקום שהות לפתוח באש עליו. המחבל המשיך בירי מבעד לדלת, ורצח את התינוקת שקד אברהם, בת למשפחת תושבי נגוהות שהתארחו בבית איל. כעבור דקות אחדות חוסל המחבל ע"י כוחות הביטחון שהגיעו למקום.

איל היה בן 27 במותו. הותיר אישה, הורים, אחות ושני אחים. הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות.

"איל נלקח מאיתנו בשיא פריחתו", כותבים בני המשפחה, "השאיר אותנו, המשפחה והחברים, בלי החיוך ובלי שמחת החיים והאהבה שאפיינו אותו כל כך, והדביקו את הסובבים אותו".

המשפחה מוסיפה ומצטטת מישעיהו כ"ה ח': "בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים; וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ - כי ה' דיבר".