אבי אדמו חזן ז"ל

קורות חיים

אבי, בן הלן ויצחק, נולד בקריית גת בכ"ב בניסן תשכ"ה (24.04.1965). גדל והתחנך בקריית גת, ולו שלושה אחים ושתי אחיות. למד בבית הספר היסודי "עליות" והמשיך לבית הספר התיכון החקלאי בבן שמן.

אחרי לימודים בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה שירת אבי שירות מלא בחיל האוויר.

אחיו של אבי סיפרו עליו שבמשך כל השנים היה לראש המשפחה, למרות שהיה צעיר מהם. "אבי היה חכם וצנוע, הוא זה שעזר להורים, והוא זה שהיה הכתובת לכל אחד מאתנו כשהיינו זקוקים לעזרה".

בתום שירותו הצבאי אבי למד הנהלת חשבונות וייעוץ מס ב"מכללת רמת גן". הוא עבד כמנהל חשבונות במפעל "סלפ-פיקס" בקריית מלאכי, וכן ניהל משרד עצמאי לייעוץ מס בקריית גת.

אבי היה נשוי לילנה, ואביהם של צחי ובר. בשנת 1992 קבעו את ביתם ביישוב אדורה, בגבעות חברון. ילנה מספרת: "התאהבנו במקום, עם האנשים, עם הנוף, חיינו בשמחה ובאהבה גדולה".

בחיק המשפחה היה אבי בעל ואב למופת – בניו היו כרוכים אחריו וביקשו ללכת בדרכו, ואבי היה המאושר באדם. "אבי היה החבר הכי טוב של ילדיו, הוא הקדיש להם את מיטב זמנו", מספרים החברים. עם הוריו שמר אבי על קשר תכוף וחם, היה מבלה במחיצתם תמיד, מוסר לאביו שיעורי דת בהתמדה ועוזר בכל שנדרש.

אבי היה יהודי-דתי גאה, אשר למד את תורת ישראל במסירות ובצמאון אדיר. תמיד ביקש לדעת עוד. אם נפסק השיעור – היה אבי הולך אחרי מוריו וממשיך לשוחח עמם עד השעות הקטנות של הלילה על סוגיות כאלה ואחרות. הוא היה בחור פיקח, אשר תפס דברים חדשים במהרה. מאחר שהיה עסוק תמיד לצורכי הפרנסה, היה לא פעם מאחר לשיעורי הדת, אך בשל פיקחותו, היה משתלב מיד בחומר שנלמד ועד מהרה שואל שאלה של טעם "שהייתה מפליאה בדיוקה את חבריו לכיתה", מספר הרב שלימד אותו.

אבי היה אדם תם, ישר לב, רגיש ביותר, צנוע ושמח בחלקו תמיד. חבריו של אבי מעידים עליו שהיה בעל "נשמה מקבלת", כזה שמעולם לא מתווכח – לא בביתו ולא בין הבריות. כולם חיבבו את אבי והעריכו אותו בשל נועם הליכותיו.

דבקותו בעשיית מצוות עשתה שהיה מרבה להתייעץ עם רבו בעניינים שונים, החל בענייני ממון הקשורים לעסקיו, דרך נושאים בזוגיות ובמשפחה וכלה בענייני הרוח והמוסר בכלל. בתקופה מסוימת, כשביקש רבו של אבי, אשר היה כה אהוב ומקורב אליו, לעזוב את תלמידיו ולפנות למקומות אחרים, אבי אמר בלחש: "אבא לא עוזב את ילדיו", וכתוצאה מכך רבו נשאר.

ביום שבת, י"ח באדר תשס"ב (02.03.2002), היו אבי ובנו הבכור, צחי, בחגיגת בר המצווה של בן הדוד, נוה חזן. החגיגה נערכה בישיבת "מחנה ישראל" שבלב ירושלים, בשכונת בית ישראל. מחבל פלסטינאי מתאבד, חגור בחגורת נפץ, הגיע למקום במוצאי השבת ופוצץ את עצמו בין החוגגים, בצאתם מהבניין. הוא רצח 11 בני אדם, בהם אבי שנפצע אנושות בפיצוץ, איבד את הכרתו ונפטר מפצעיו כעבור יומיים, בכ' באדר תשס"ב (04.03.2002).

בנו של אבי, צחי, שהיה בסמוך אליו, ניצל באורח נס.

אבי היה בן 37 במותו. הותיר אישה ושני ילדים, הורים, אחים ואחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית גת.

כתב הרב שלימד את אבי מדי שבוע: "אבי לא ידע שהוא עומד להסתלק מאיתנו, אך התעלותו הרוחנית בזמן האחרון הייתה מעל ומעבר. השבתות האחרונות היו מלאות שמחה אדירה אצלו, דברי תורה, וכל תפילה הייתה בהתרוממות הנפש... אבי הוא קדוש ואני יודע שהיה גם צדיק, וודאי הוא עלה לשמים במעלות קדושים וטהורים, לישיבה של ר' עקיבא היה 'ראש תורה שבעל פה' ומסר נפשו על קידוש השם. אני בטוח שאבי ימשיך לשקוד שם בהתמדה, ור' עקיבא ידאג לקדמו הלאה, כפי שהיה בפועל גם בחייו כאן".